עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בסביבות שנת 1300 שרפו את ספרי היהודים בארופה, ומה שנכתב מאז צונזר. לכן קשה לדעת את מיקומו של הר סיני לפי מקורותינו. לקח לי עשרות שנים למצוא את מיקומו של הר סיני על פי מקורותנו, ואני בטוח שמצאתי את מיקומו.

תודות :

לרב עמירם ו. איש טלז סטון שלמד יחד איתי את הנושא .

לבג"ט או בשמו הרישמי מכון לב שלימדו אותי שם לכתוב עבודת גמר, וגם הידביקו אותי בחיבת האנליזה הוקטורית.

לישיבת הסדר מעלה אדומים על הנחלתם את שיטתם הבריסקאית בלימוד סוגיות, ובתוכם לרב אלחנן סמט,ולרב חיים סבתו על שיעוריהם בנושא זכירת מעמד הר סיני,ועמידה בשעת קריאת 10 הדיברות.

למורתי יפה כהנה בבית הספר היסודי ממ"ד בית הכרם שלימדה בשיעור
שהר סיני נמצא בין 3 מלכויות מואב אדום וכנען.

לאבי ואימי על שימוש בספריהם קושיותיהם והערותיהם.

לאחייני אהרון ויעקב שבעקבות הערותיהם כתבתי מזמור מובן יותר.

לכל כותבי האתרים בנושא שאיתגרו אותי.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מאי 2012  (1)
מפת האזור


מפה ממוקדת של הר סיני


הקישורים של האתר
מזמור סוגיית מיקום הר סיני
29/05/2012 08:58
הלל הלפרין
הר מצער, הר סיני, ברית מלח

ב"ה

 

מזמור סוגיית מיקום הר סיני

פתיחה:

הלכו העברים1 מצען2 המצרית

לכיוון מזרח לקבלת הברית3.

לבסוף חנו כאחד4 מול הר מִצעָר

הנמצא בקו רוחב שלושים ואחד5.

 

לפתע "ה' מסיני בא "6 מצפון מַעֲרָב,

פרח7 "וזרח משעיר למו" ממזרח8,

רעם והופיע "מהר פארן" מדרום,

ישראל עמו נשארו המומים:

 

נראה שהקב"ה ישתבח שמו

מנסה להראות משהוא לעמו.

מה בעצם הוא מלמד

בבואו משלושה כיוונים ?!

 

 

 

 

 

 

-את צורתו המרחבית של

הר מצער: להר 3 צוקים

או 3 פאות משלשת צדדיו,

כמו שכתוב "מימנו אשדת למו "9

אֲשְדֹת הם צוקים.

 

ובמבט ממרום צורתו

משולש ישר זווית:

שוק במזרח ובדרום

והיתר הוא הצלע

הצפונית מערבית.

 

וזה סימן ברור

למיקומו של ההר

שלדורי דורות

הוא יזכָר.

 

אבל הפסוקים

מלמדים רק :

שה' הציע לאדומים10

ואחר כך לישמעאלים

ואחר כך לכל העמים

ובסוף לעמו את תורתו !

 

אומר לך : זה מדרשו

אבל פירושו כפשוטו

בדומה לרס"ג11

הוא מיקומו של ההר.

 

 

וברור צורתו להידור זכירתו

כמו שכתוב בסידור:

"זכירת מעמד הר סיני "12.

כדי לראותו סע

מהָר סדום לכיוון דרום13

והבט מזרחה לכיוון אדום.

ואז דמיין אותך

יחד עִם עָם ישראל

מקבלים תורה על רקע ההר.

ואת קול השופר14

והפחד15 מפני הא-ל

ושאר הפרטים

של אותו מעמד.

 

 

 

 

 

מטרת המזמור:

ואם מטרידים אותך

המלומדים הממקמים

את הר סיני בכל מקום16,

למעט באזור שבין

סדום לאדום.

אוכיח לך שזה ההר

על פי הוכחות מעולות

הממקמות אותו באזור סדום,

או הממקמות

אותו באזור דרום מזרח

ים המלח, או המבדילות אותו

משאר ההרים

לדוגמה : מהרי אדום.

אנסה שההוכחות

לא יהיו תלויות

אחת בחברתה,

כדי שבהפלת אחת ההוכחות

לא תיפגע כל השיטה.

ואם תקשה לי קושיה

אנסה להפוך

את הקושיה לראיה

בתוך תשובה טובה.

 

הוכחת המים:

זה ההר!

כי גם בימנו

לרגליו זורם נהר :

נחל אל חסא17 באזור צֹעַר.

ולא תמצא

במקום אחר מספיק מים18

לכל בית ישראל, בדרך שבין

ארץ ישראל למצרָים.

למעט דרך ארץ פלשתים

כי קבורים שם

מי תהום גבוהים19,

אבל דרכה לא עברו העברים.

 

ההר ליד צוער:

זה ההר!

כי בספר תהילים20

"מחרמונים עד הר מצער"

הפרשנים21 מפרשים:

הר מצער הוא הר סיני.

ולוט מְהַר למצער22

כי הוא בחר

בעיר הקרובה לסדום,

בהפוך ה' את ערי הכיכר.

ואם תאמר: הרי

הראב"ע קבע23

בפירושו הקצר:

"גם מצער שם הר" !

אוֹמָר שישעיה התייפח

על אויב שפלש ובא

ממצער ועד בית המקדש24:

"למצער ירשו עם קדשך

צרינו בוססו מקדשיך"

ורומז שמצער זה סיני25:

"מפניך הרים נזלו".

כמו שפירשה בשירה

הגבירה דבורה הנביאה26:

"הרים נזלו מפני ה' :

זה סיני".

 

הקשר לשמיטה:

זה ההר! כי מה עניין

שמיטה להר סיני27?

אלא לומר לך:

מול הר מצער באזור סדום,

המצווה החשובה

היא שמיטת

קרקעות וכספים,

תשובה למידת סדום

ושיטת ניצול העָנִיִם.

ממנהגי חג שבועות:

זה ההר! כי מדוע

לפי תהלים28

הר מצער הוא הר גבנונים?

מפני שהוא עשוי

(כנראה ממלח)

צח ולבן כגבינה29,

בניגוד להרי אדום

שהוא צמוד להם בפינה.

ולכן מרבים במאכלי חלב

בחג הביכורים.

-הרי זו סתם בדיחה30 !

כי כל אחד למד

שאוכלים מאכלי חלב לזכר יום מעמד הר סיני.

כי באותו שלב

עדיין לא ניתנו לישראל

הלכות שחיטה ומליחה,

ולא אכלו בשר

באותו יום כי לא ידעו

אם זה מותר או בלָאו.

-אל תלעג,

זו לא סיבת המנהג!

כי למה לא אוסרים

אכילת בשרים

לאורך כל יום

חג הביכורים ?

מיקום המדבר בגמרא:

זה ההר! כי לפי הלימוד

בתוספות שבת

דף פ"ט עמוד אלף31:

מדבר סיני נמצא בפלח

הצמוד מדרום מזרח לארץ.

ופרשת מסעי32 וביחזקאל33

מוזכרים גבולות

ארץ ישראל:

הגבול הדרום מזרחי

צמוד לדרום מזרח ים המלח.

ואם תאמר :

זה לימוד שיקרי !

כי כתוב בתוספות31

שזה " לא נראה לר"י ".

הָעִיר לך: הרי קשה להסביר

מה כל כך קשה לר"י,

וסביר שאתה מִמְרוּמֵי

איזה צנזור נוצרי.

כי הנוצרים מאמינים

שההר נמצא במרומי

דרום חצי האי סיני35.

כנראה שקשה לר"י

זה הוא רֵבּ ישו הנוצרי.

הוכחה מהמנחה:

זה ההר! כי מדוע מהמנחות36

לומדים על שאר הקרבנות

הנמלחים לכתחילה

במלח סדומית37,

ולא במלח עתלית38?

עליך להראות שאתה מאמין

במסגרת ברית תורה מסיני.

לכן נמלח הקורבן

במלח סדומית,

המשמש גם כחותמת:

כשר על פי משה מסיני.

כי מלח סדומית

הוא מלח הברית

הנכרה ממרבצים

מתוך הר מצער.

ובתורה קודֵם החידוש

במנחה לשאר קורבנות39.

כי הייתי חושב שבמנחות

אינך חייב במלח סדומית.

כי הם מוקרבים

על פי נימוסי הגויים,

וכל אחד מקריב

על פי ראות עיניו,

כמו שהקריב

יעקב לעשיו40.

אומר הכתוב39 :

"ולא תשבית מלח

ברית אלוקיך מעל מנחתך".

ואחרי החידוש

סלל דרך לכלל39:

"על כל קרבנך תקריב מלח".

דרך מדין מצרים:

זה ההר! כי אהרון

ומשה נפגשו בדרך

בין מדין למצרים.

ואומר שם הפרשן

 רבי משה בן נחמן44 :

"הנה הר סיני

 בין מדין ובין מצרים".

והיכן מדין ?

מדין נמצאת במזרח

מואב בסְפר המדבר45.

והדרך מה תֵּאורה?

כשמשה חזר ממדין

הייתי חושב שהוא בחר

בדרך הרשמית הקצרה :

מדין רבת-עמון חשבון

ירושלים אשקלון מצרים.

אבל בגלל המיסים הגבוהים

כדאי לעקוף

את יושבי הערים.

אולי הוא בחר

ללכת בדרך קצת דרומית

כדי להערים

על ביקורת הערים?

ממדין לנחל-ארנון

אזור חברון,

אזור עזה ומצרים.

לא! כי אז צריך

מעבורת בים המלח,

לחצות את המים.

ובהמשך המסלול

לתפס על מצוק

מדבר יהודה התלול.

לכן בדרך רשמית

הולכים עוד יותר

דרומה לאזור כרך,

ועוקפים את ים המלח

מדרום מזרח,

וממשיכים מערבה למצרים.

ואם תאמר: בעיקום המסלול

בדרך העולה ממצרים,

אפשר לעבור בכל המקומות

שהוצעו לכל הדעות

למיקום הר מצער !

אענה לך שזה תעלול.

כי יש רק דרך אחת

רשמית וזולה,

והיא עוברת למרגלות

מעט הרים יחסית.

ובהמשך הקַריֶרָה

משה הקמב"ץ46 נאלץ

לוותר על  דרך ארץ

פלשתים  הקצרה47.

וכדי לא להמית

את ישראל

במדבר ובערבה

בהרעבה וחוסר מים.

הוא בחר (פחות או יותר)

בדרך הרשמית והזולה

השנייה לה באורכה,

דרך מדין מצרים

כפי שתוארה.

-אבל אם אתה בר-דע,

אתה יודע שקדש-ברנע

 שוכנת ממזרח לאדום.

מערבה לארץ ישראל.

כי נסיעת

בני ישראל התבצעה

בסופו של דבר בדרך זו:

"  אחד עשר יום

מחורב דרך הר

שעיר עד קדש- ברנע "48

מזרחה לכיוון ארץ ישראל.

כי ה' "זרח משעיר למו "49

כלומר בְּחורב

השמש זרחה ממזרח,

מכיוון אדום!

 

 

לא היה לי שום-

מושג איך לענות,

לולי הרס"ג50

המפרש פירוש משכנע

בהוסיפו את האות ב':

 במקום "דרך הר שעיר"

צריך לקרוא בדרך הר שעיר.

אסביר: הם השתמשו בדרך

הר שעיר היוצאת מאי שם.

הם יצאו מחורב

ונעו בה מערבה לכיוון

קדש-ברנע ללא

חציית הר שעיר.

ועוד ראיה לדבר:

גדולי שבט ראובן

חרונם בער

על משה במחלוקת

קורח וכל עדתו51.

הם זכרו שבדגלים

הם היו מושפלים

כי ראובן מקומו

בדרום ויהודה במזרח.

בהליכה מזרחה52

לכיוון הר מצער

לא הפריע שיהודה בראש.

אבל חרונם בער

כשפנו מהר מצער

צפון מערבה לכיוון יו"ש.

כי ראובן דימה

שילך בקִדמה

כבכור החשוב

המסתער ביו"ש.

אבל תקוותו חרבה

שחכה בתמרון

עד שיהודה שוב

הסתדר בראש.

קברות התאוה:

זה ההר!

כי כפי שהפסוקים מציגים

ב"קברות התאוה"53

קרוב להר מצער

עם ישראל התקשו

ללא בשר בקיבתם

ולכן ביקשו דגים.

אם הם חנו קרוב

לחוף ימים

כמו שכתוב:

"ויגז שלוים מן הים "54

למה משה נלחץ מבקשתם

ולא שלחם לדוג דגים ?!

מכאן בדוק שיָם המלח

היה בקרבתם.

שיטת רבי יוחנן:

זה ההר!

כי רבי יוחנן הורה55:

נפת סדום ועמורה

מתוקנת ומוגנת

במתן התורה

על חורבותיה

ובקיום התורה ומצוותיה.

כי המשל:

"אחות לנו קטנה "56

הנמשל:

הערים בנפת סדום ועמורה.

"מה נעשה לאחותנו "56

המרוקנת ממצוות ?

-באש נשרפֶהָ.

ומה התיקון לשרפת

נפת סדום ועמורה?

-"אני חומה "58 זו תורה.

משמעות השם חורב:

זה ההר !

כי השם חורב על שום מה ?

התירוץ:

משום מדבר חורב ושממה,

הוא תירוץ משובש.

כי היה שם לכל עם ישראל

לא רק בחורף מספיק מים

אלא אף בתקופת החמה.

אלא משום 3 דברים:

החרב מוגדרת ככלי סייף

עם חתך רוחב

בצורת משולש59.

ולהר מצער חתך רוחב

בצורת משולש60.

וגם זכר לחורבן ושרפה

של נפת סדום ועמורה61

כי הוא נמצא באותה נפה.

וגם יבש שם,

זכר ללחות האוויר:

 ארבעים אחוזים62

בממוצע שנתי,

לעומת דרך ארץ פלשתים

עם שישים אחוזים.

ולא תמצא הרבה הרים

המקָימים את 3 הדברים.

מסע אליהו:

ואם תאמר: אם כך אליהו

הלך מבאר שבע להר מצער

40 יום ו-40 לָיל63.

בזמן שכזה איש חייל,

בלי להפריז

היה מגיע לפריז

3000  מייל !

-אליהו אכל רק עוגת רצפים

וצפחת מים64,

והתענה 40 יום רציפים

100 מייל .

הוא ניסה לקיים

זכירת מעמד הר סיני

מתוך תורתנו הקדומה,

ולהעיר את האנושות הרדומה

 בעקבות הניוון והמעל של עבודת הבעל.

 

 

ולכן הלך לכיוון דרום מזרח

בערך 6 שבועות,

זה הוא כיוון זריחת החמה

בתקופת חג שבועות.

הוא הלך ביום

הראשון 50  מייל,

זה הרבה זה יפה זה גדול.

בים השני בִּגבוֹר התענית

היה רעב ורצה לאכול.

אך מה לעשות

האוכל נגמר,

לכן הלך רק מחצית.

ביום השלישי

כשרוחו תשושה

הוא הפחית והלך

רק תריסר ומחצה.

יוצא שביום הרביעי

כשרוחו חלושה

לפי סִדְרה חשבונית

הלך רק כשישה.

כל יום שעבר

הוא יותר הִתְיַסָר

עד שבסוף בהר מצער

ציפה הוא

לקבלת פנים יפה,

אבל רוחו רפה

כשה' פנה בלעגי שפה :

"מה לך פה אליהו ?!" 65

המשט אופירה

ואם תאמר: הר סיני דרומה

לקו רוחב שלושים .

כי בפרשת מסעי

יש מסע אחד

בין עציון-גבר לקדש66.

וקדש קרובה להר מצער.

כי מהר מצער ועד

ארץ ישראל מהלך

שלשה ימים67.

וקדש נמצאת בדרך

מסעות בני ישראל

בין הר סיני לארץ ישראל68.

ואילו עציון-גבר

נמצאת לחוף מפרץ אילת

כמו שנכתב בספר מלכים69:

"ואֹנִי עשה המלך שלמה

 בעציון-גבר אשר את אלות

אשר על ים סוף

 בארץ אדום ...

ויבואו אופירה

ויקחו משם זהב 420

ככר ויביאו אל המלך שלמה".

וכדי להגיע לאופיר דרך הים

באניות של אז,

אתה חייב לצאת ממקום

 היושב על שפת

הים האדום.

אז אם אתה גבר בר-דעה

הסבר את קפיצת הדרך

מעציון-גבר לקדש-ברנע:

האם עם ישראל

הוא צפרדע?

שמע, זו שאלה טובה-

 כי את התשובה אני יודע!

"אשר את "70 פירושו

שייך אל משהוא ולאו דווקא

בקרבה גיאוגרפית.

כמו שכתוב בסוף ירמיה

בעניין רצח גדליה:

 "ויהי כראות כל העם

 אשר את ישמעל "71.

והרי ישמעל כבר מזמן

 ברח לעמון,

 ושחרר את המון ישראל.

יוצא שהפשט

לפרשת המשט72:

עבדי שלמה

בנו צי קרוב לבית,

בעציון-גבר במספנות

אשר בים המלח.

את האוניות

העמיסו על כרכרות,

ונסעו עד למפרץ אילת,

ומשם שטו אופירה,

והביאו משם זהב:

 ארבע מאות ועשרים ככרות.

וכל זה שייך לאלות

בתור חיקוי

למסעות פרעה

בתקופת האבות,

התחלת מסע פרעה היה

בנמל אלות על ים סוף ,

 (ים סוף הוא ימת מנזלה בצפון מזרח מצרים), ומשם

דרך הזרוע המזרחית  של היאור לתעלת תומילאת

המתחברת  למפרץ סואץ בים האדום, ומשם לאופיר.

בזמן שהנתיב נפתח ע"י

המצרים, לא היה משתלם

משט העברים, אבל בתקופת

ירידת קרן הפרעונים

,שהן בדרך כלל תקופות

 סתימת תעלת תומילאת76

(כמו בתקופת שלמה)

 הנתיב

העברי הכניס מיליונים.

גם בתיאור בדברי הימים

למשט עבדי שלמה

לא כתוב שעציון-גבר

שוכנת על ים סוף73.

גם המלך יהושפט

בכיסוף לעושרו

של שלמה בנה

,  בעציון-גבר74 צי

גם שם לא כתוב

שעציון-גבר

 שוכנת לחוף ים סוף.

שים לב שיהושפט

נכשל לא בגלל

טביעת האוניות75,

אלא בעקבות שבירתן,

כנראה בהעמסה על הכרכרות.

פעמיים ים סוף

ואם תאמר:

סדר המסעות במדבר

לפני הר מצער77 :

חציית ים סוף,

מדבר איתם,מרה,

אילים , ושוב חנו על ים סוף.

ואם עם ישראל הלכו

בסביבות חמישים

יום מאז צאתם מארץ מצרים

מזרחה עד להר מצער,

והגיעו פעמַים

לאותו מקווה מים ,

יוצא בסופו של דבר

שים סוף הראשון:

מפרץ סואץ והאחרון:

מפרץ אילת,ראיה ברורה

שהר סיני נמצא דרומה

לקו רוחב שלושים!

-לא נכון ! אתן לך עצה:

קודם תִּלמד מהוא סוּף78

בביטוי "מוֹל סוּף".

ואחר כך תטיף לי מוסר.

סוף הוא ביצה

כי הישמעאלים

קוראים  לצמר טוּף79,

ובמבט חטוּף:

ביצה היא מקווה מים

מלא צמר מאצה דקה ירוקה.

עובדה שתיבת משה

העשויה מגומא קצוץ

הייתה בסוּף

על שפת היאור במצרים.

היא לא הונחה בין הקנים

על המים,

כי בין קני סוף צפוף.

אף לא שופדה בקנה רצוץ.

ולא נלחצה בתוך

קנה כפוף.

כי משה לא בכה ממועקה

רק מחוסר הנקה.

תיבת משה הושמה

בביצה על שפת

היאור במצרים80,

לא שופדה על קנה סוף.

גם לא הושמה על המים

בין הקנים,כי בדרך כלל

בין קני סוף אין מקום !

מוֹל הוא אזור,

כמו בקורבן התודה

של נחמיה81

שהסתובב לו באזור

בעל כורחו.

ולכן "מול סוף"

זה אזור הביצות

שבו דיבר משה

מעבר לירדן

ירחו קדמה מזרחה82,

וגם באזור מצער.

ובסיס קושייתך

הוסר בינתיים

כי ים הוא מקווה מים,

ים סוף הוא מקווה מים

מסוג ביצה,

ואפשר למצוא מספר ביצות

בין הר מצער למצרים.

 

 

ההיסטוריון המהולל:

ואם תאמר:

יוסף בן מתתיהו83

גדול היסטוריונֵי בית שני

חושף את מסלול

יציאת מצרים :

בני ישראל חצו

 את הים האדום

 והלכו דרומה עד

להר סיני התלול

הנמצא במרום דרום

חצי האי סיני.

-יוסף בן מתתיהו

שמו הולך מלפניו

אבל יימח שמו

הולך מלפניו.

איך הוא יכול לטעון שהוא

נצר לבית חשמונאי

אם לבית חשמונאי84

לא נשאר שום זכר?

ועוד הוא מעז להלל85

את ישו הנוצרי ולהפכו לאל.

ואת עצמו הוא מציג

כיהודי גולה מושחת ושפל.

האין חלק הארי מדבריו

ספר שקרים מיסיונרי ?

ואפילו תקבל את דבריו

כתורה למשה מסיני

האין הוא סותר את

דברי חכמנו שהר סיני

הוא השפל שבהרים86

,כשהוא מציגו

כאחד ההרים הגבוהים87 ?

קושיית הבשן:

ואם תאמר :

רש"י בתהילים קבע88

שהר סיני צמוד לבשן

יוצא שהר סיני נמצא

בערך בקו רוחב

שלושים וארבע!

באזור רמת הגולן.

-בשן הוא מישור

ללא אבנים89

,ומחסא בדרום מזרח

ים המלח והלאה צפון מזרח

לכיוון כרך, וצפונה בדרעה

וגם בגולן מרחק של יותר

ממאתיים מייל,

הכול הר בשן,

הכול רמה גבוהה.

פעילות געשית באזור ההר:

זה ההר ! כי הרים מרקדים90

"הר בוער באש

עד לב השמים",

ברקים חושך עשן ורעש91

הם ממאפייני הרי געש92.

באזורנו רק השבר

הסורי אפריקני,

העמק הארוך

שעובר מתוך הלבנון

למרגלות החרמון

ודרומה לתוך

אזור מצער

ומתמשך הלאה

בתוך המים במפרץ אילת

הוא האזור הוולקני,

הקרוב ביותר למצרים.

ואם חיפשת ולא מצאת

הר געש באזור שבין

סדום לאדום, אל תתייאש!

כי גם בחורבן

טבריה וצפת ברעש הַעָז

בתקופת טבת תקצ"ז,

יצא מאגם כנרת אש93

מה גם שבנפת טבריה

לא תמצא הר געש.

ואם תאמר: השבר

הוא  עמק ענק

המחבר  את סוריה

לאתיופיה, אז מה

הוספת להוכחות  !

אענה לך: למרות שזו הוכחה

לא מספקת למיקום מדויק,

אבל היא מחזקת לפחות

את שאר ההוכחות.

ירידה מהר- שולחן:

זה ההר ! כי בחטא העגל94

ה' אמר למשה :

  "לך רד כי שחת עמך...

 עשו להם עגל מסכה"

ואחרי שיחה ובתגובה לדבר:

ויפן וירד משה מההר""

למה משה צעד ברגל

ורק אחר כך ירד?

כי ההר שטוח בראשו

ותלול בצְדָדָיו ,

וכמו בתעלול של גמד

היורד משולחן:

הוא קודם צעד לשוליו

אחר כך בחלק  התלול

ירד ונעזר בידיו ורגליו,

ולבסוף צעד ברגל

לטיפול בפולחן העגל.

ים סוף והארבה

ואם תאמר: לפי דברך

ביציאת מצרים

הלכו מזרחה

משדה צען95.

ונראה גם

שחצית ים סוף

הייתה בים התיכון

ממזרח לצען96,

ולא במקום אחר :

באיזה אגם,

או בים האדום.

אז איך בסוֹף מכת הָאַרְבֶּה,

רוח ים – רוח מערבית,

לקחה את הארבה

שפרח בשמים

בארץ מצריִם

ואִלְּצָה אותו97

להיתקע במים

של ים סוף ?

הרי לגבי רוב מצריִם

רק הים האדום נמצא במזרח!

-אתרץ שבמצרים כמה

מושגים הפוכים

מארץ כנען , לדוגמה:

עזב את המצרִים

והצטרף לזרים:

"ונוסף גם הוא98

על אויבנו

ועלה מן הארץ".

עזב את כנען

והגיע למצרים

ירד מצרימה"99."

במצרים הים החשוב

הוא הים התיכון

לכן ימה פירושו: צפונה.

קדים זה הצד הנגדי לצפון

לכן קדימה זה דרומה.

כרגיל חגבי

הארבה פולשים

למצרים מדרום

אחרי עונת הגשמים

מהאזור החמים

דרומה ממדבר סהרה100,

ומחפשים מרעה

בארץ המצרִים

כמו שכתוב101

"ורוח הקדים

נשא את הארבה".

ולגבי שלב סיום המכה,

הרוח שינתה את המגמה :

רוח קרה מהצפון

קררה את חגבי הארבה

הם אִבְּדו את התיאבון,

עזבו את הקרקע,

והמשיכו  לעוף צפונה

נגד הרוח מעל הים.

ובהמשך היממה

הרוח הצפונית גברה

על כוחם ונשאתם דרומה,

ובהמשך, הקור שיתק

אותם והפילם לים100.

 נשים לב

שרוח קרה

מגינה מהארבה

כמו במאורע

שקרה כאן

לא מזמן101.

ארבה פלש

אל דרום

מדינת ישראל

בתקופת כסליו.

בהתקדמותו

הוא הזיק

רק בדרום

הוא לא החזיק

בלב המדינה,

כי רוח קרה

גרמה למותו.

ואם תאמר: למה נחרב

יבול צפון מערב מצרים

באזור אלכסנדריה של היום,

שאותו, הארבה האיום כִּלָה.

ואילו צפון מזרח מצרים

שדה צען) נִצְלָה102 ?)

הנה תשובה לשאלה:

בזמן שהרוח הקרה

באה מהצפון,

רוח מערבית קלה

באה מהמערב

וחיממה את

אזור אלכסנדריה.

כי אפשר להקביל

מה שקרה במצרים

לְמה שקורה

בארץ ישראל

בשעת קרה :

בבית שאן במזרח103

קר לעומת בת ים

קיסריה ונתניה

שם יותר חם

בגלל הקרבה לים,

מה גם שבדרך כלל

בבית שאן יותר חם.

ואם תאמר:

הרי זה נס

כל כך מיוחד,

מדוע לבסוף

לא נשאר

על אדמת מצרים

אפילו ארבה אחד104?

-כי חגבי הארבה בתנופה105

כל הזמן בתקיפה,

מחסלים את כל היבול

כמו  בשרפה ,

וממשיכים הלאה בתעופה.

ואם תאמר :

כל המפרשים אומרים

שיבול מצרים נחרב

בגלל ארבה שבא לַמִצרִים

 ברוח השרב מהמזרח,

ולבסוף הארבה

נתקע בים סוף

בגלל רוח ממערב,

ואולם, מה אתה שווה מולם,

שתחלוק על כולם ?

-איני מבין את שיטתם!

הרי כתוב שבסוף

הרוח באה מהים

וגרמה למותם

של חגבי הארבה

שנתקעו בים סוף,

והרי לאורך מערב מצרים

רק בצפון מצרים קיים ים.

ואם פירוש המושג "רוח ים"

רוח מערבית ,

הרי רק לאורך כמחצית

ממזרח מצרים קיים ים!

מזל שקיים

אברבנל הפרשן,

אין פרשן גדול כמותו!

בתירוצו למקשן

הוא טוען ש"רוח ים"

היא רוח צפונית מערבית,

ולכן מה שאני אעשה

בנושא, בטוח שאנסה106

לקבל את דעתו !

המרחק בין הר סיני וקדש

ואם תאמר: יוצא מהתורה

שהר סיני קרוב לקדש-ברנע.

כי בזמן שעם ישראל

התחילו במסע הנורא

מהר סיני לכיוון כנען,

ארון הברית הובל

ממען למען

באזור כנען,

כדי לתור להם נחלה

במרחק  שלושה ימי הליכה107.

והרי לבסוף חנו

בקדש-ברנע

בדרך מהר סיני לכנען108.

ולמה משה מנסה לשכנע

בתחילת ספר דברים

שיש מרחק רב בין

הר סיני לקדש ברנע109:

"ונסע מחרב ונלך את כל

המדבר הגדול והנורא...

ונבוא עד קדש ברנע",

אם זו דרך כל כך

נוראית וגדולה,

ללכת את כל

הדרך הזאת

זו צרה צרורה,

בַּמֵילָא  זו דרך

לא קצרה !

אני טוען שזאת דרך-

קצרה וארוכה,

היא קצרה מבחינת

 מרחק אבל ארוכה

ונוראה מבחינת תנאיה :

הרי הלכו שם

כשלושה מליון אנשים

באמצע הקיץ110 בימי

ביכורי ענבים.

באזור שאנו דנים

בשנים רגילות,

לא נדיר שם 45 מעלות

 צלזיוס באמצע היום111 ,

השמש מכה בפנים

וזה נורא ואיום.

אמנם עמוד הענן

קרר אותם 112, אבל אולי

הוא העלה את הלחות

ולא סיפק מספיק נוחות ?

ואם הלכו בלילה באפלה המצב היה על פנים

 מחשש לנפילה בבולענים113,

ואף על פי שעמוד

האש האיר להם114

את האזור,

יכול להיות

שחלק מהאנשים

הסתנוורו מהאור.

ואיך האנשים

הלכו למרעה

עם הכבשים?

כי נראֶה

שלא היה

מרעה שמה.

כי הרי זה היה לְגַמְרֵי

בתקופת החמה

בדרום ים המלח

באזור השממה.

המפה הכי עתיקה

זה ההר!

כי בהצצה באמצע

המפה הכי עתיקה

הנמצאת בידנו,

הר סיני נמצא

מדרום מזרח

לים המלח.

המפה מיוחסת

להרונימוס115

נזיר נוצרי.

מפני הנימוס

נזכיר שהוא היה

מאבות הכנסייה.

הוא היה בן דורו של

רב אשי מהגמרא

חי בסביבות שנת 400

אחר הספירה.

אחרי תקופת נדודים,

בסוף חייו במשך

כארבעים שנים,

הוא גר במנזר בית לחם,

 ולמד ממוריו היהודים,

את המיקומים השונים

של המקומות הקדושים.

השכחת מיקום ההר

ואם תאמר:

על פי הסברה116,

אנו לא יודעים

היכן הר סיני,כי בתקופת

המקרא הצניעו את מקומו

מחשש כפירה :

כדי שלא נעבוד את ההר

עבודה זרה !

- שטויות!

הרי הסברה שלך כבר

הוזכרה ונסתרה בתורה :

בפרשת ואתחנן117

אנו מצווים

לזכור את מאורע

קבלת התורה

על ההר.

ובהמשך הפָּרָשָה

הערה קצרה

שיש להיזהר

מעבודה זרה,

אבל אין שם

חזרה מהדרישה

לזכור את המאורע

לשם פרישה

מעבודה זרה.


 

מקורות והערות :

כל המזמור הוא פואֵמָה לזכר דודה אֵמָה.

1. המצרים קראו לעם ישראל עברים "כי לא כנשים המצריות העבריות" (שמות פרק א פסוק י"ט).

  2. צען   Tanis

 

 

היא כמעט העיר היחידה בפרשת יציאת מצרים שנחשפה על ידי ארכאולוגים,

היא נמצאת בדיוק על קו רוחב 31 בצפון מזרח מצרים.הכוונה היא שבני ישראל יצאו מנפת צען

 ("שדה צען" תהלים ע"ח י"ב) זאב וילנאי – אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל ערך צוען. האנציקלופדיה העברית ערך צען.  מפה : אטלס כרטא לתקופת המקרא עמוד 9 .

ההליכה מזרחה יוצאת מפירוש רש"י (במדבר ל"ג ג)ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים...אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר... והולכין אצל דרומו  מן המערב כלפי מזרח תמיד.

3.  הברית היא ברית מעמד הר סיני (דברים כ"ח סט)"מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב",היא נקראת כנראה  גם ברית מלח (דברי הימים ב  י"ג ה) על שם שההר עשוי ממלח(עיין בהמשך).כי מדוע מנסה

אביה לשכנע את ירבעם שמגיע לו המלוכה על כל ישראל משום ברית מלח? אלא להגיד שלבית דוד

המלוכה על כל ישראל הלכה למשה מסיני! כמו שכתוב "לא יסור שבט מיהודה"(בראשית מט י).

4 .רש"י (שמות י"ט ב)  "ויחן שם ישראל כאיש אחד".

5.הר מצער הוא הר סיני לפי הפירוש המקובל לתהילים( מ"ב ז ).לפי המפה באטלס כרטא עמוד 9, בהשוואה למפה באטלס פיסי מדיני וכלכלי,משה ברור, הוצאת יבנה,1973,עמוד 10, יוצא שגם חורבות צער יושבות על קו רוחב 31 , להוכחה מושלמת קרא את המשך המזמור שכתבתי.

6 . דברים (ל"ג ב).

7 . הרמב"ן  (דברים ל"ג ב ) דיבור המתחיל "ואתה מרבבות קדש" מפנה לתהילים( ס"ח י"ח)

 והשווה:  יחזקאל (פרק א פסוקים כ עד כ"ו).

8 . סברה: אם השמש זרחה להם מהר שעיר מאדום הם היו ממערב להר שעיר.

9 . דברים ל"ג ב. אפשר להראות שדפנות ההר צוקים מהפסוק: (שמות י"ט י"ב ) "והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו" איזה הוא הר שיש לו קצוות ? זה הר עם מצוקים.

אפשר להראות שהר סיני הוא משולש ישר זווית אפילו בלי לראות את צורתו במפה:

בפסוקים 3 כיוונים אופקיים מוזכרים ("ואתה מרבבות קודש", פירושו בא מלמעלה עם פמליית המלאכים, או צורת ביאתו עם פמליית מלאכים, ולא כיוון ביאתו )  , הכיוון הראשון נובע מהמפה, הרי

רכס הר שעיר מתמשך מדרום צפון, וה' בא משם כאשר עם ישראל שכן ממערב להר שעיר, כי השמש זרחה להם מהר שעיר, מכאן שה' בא ממזרח,זה כיוון ראשון.  לפי ספר חבקוק (פרק ג פסוק ג) "ה' מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה" בהשוואת המשך הפרק לשירת דבורה שופטים (פרק ה), ומההקבלה בין תימן להר פארן, יוצא שחבקוק ודבורה מדברים על אותו מאורע על מעמד הר סיני.כמו  שדרשו במדרש רבה ( שמות כ י"ח, שמות רבה פרשה ה סימן ט) והיו ישראל אומרים, מהיכן הקב"ה בא מן המזרח או מן הדרום? שנאמר "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו" וכתוב "אלו-ה מתימן יבוא", ואם כך ה' בא  להר סיני  מכיוון דרום - מפארן, זה כיוון שני.קיבלנו שני כיוונים מאונכים זה לזה ונשאר לנו רק עוד כיוון אחד, כדי לקבל צורה סגורה זה חייב להיות הכיוון שסוגר משולש, וזה חייב להיות מצפון מערב, ולכן סיני הוא הכיוון השלישי הסוגר משולש ישר זווית.

10 . רש"י לדברים (ל"ג ב).

11 . רס"ג – רבנו סעדיה גאון בפירושו הקצר לדברים (ל"ג ב). הוא לא טוען שה' בא משלושה כיוונים

להר סיני, הוא טוען רק שסיני שעיר ופארן הם שלושה מקומות באזור הר סיני.

12 . סדור רינת ישראל נוסח ספרד עמוד 100, זה נמצא גם בסדורים האחרים לאחר תפילת שחרית.

13 . סע בכביש הערבה מכיוון דרום ים המלח דרומה,והבט לכיוון ממלכת ירדן, כדאי בשעות אחר הצהרים כדי לא להסתנוור מהשמש. בהתחלה ההר נמצא מכיוון דרום מזרח. אפשר גם לנסוע בכיוון

ההפוך ולהביט מזרחה , אפשר גם להיכנס לנאות הכיכר, עיין במפה.

14 . שמות ( י"ט ט"ז).

15 . תהילים (קי"ד).

16 .השיטות האחרות נמצאות  באנציקלופדיה העברית ערך הר סיני. וגם בחוברת: מעלין בקודש - בטאון לענייני המקדש וקודשיו, גיליון 10   עמוד 38 מתוך מאמר של  פרופסור דניאל מיכלסון בעניין גבולות הר הבית. וגם ב: ויקיפדיה (האנציקלופדיה באינטרנט) ערך הר סיני. 

החי והצומח של ארץ ישראל – אנציקלופדיה שימושית מאוירת, עורך עזריה אלון.17

כרך 1 מבואות ומפתחות עמוד 120 יש שם מפה בה רואים את צער וגם את ואדי אל חסא באזור

צער, גם באטלסים טובים אחרים המראים את אזור דרום מזרח ים המלח בממלכת ירדן.

18.  ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון טען שקדש-ברנע נמצאת בערך 60 קילומטר

מערבה ממצפה רמון  במצרים קרוב לגבול, ושם יש מספיק מים לכל יוצאי מצרים,

אבל הוא מצמצם את מספרם פי אלף על ידי הטענה שבשפת התורה ששים אלף זה לא

60,000 אלא 60 משפחות, על פי עיתון מקור ראשון, מוסף שבת, י"ז בשבט תשע"ב,

מאמר של מתיה קם , משפחת יוצאי מצרים .

19 . בני ישראל לא הלכו ממצרים  בדרך ארץ פלשתים(שמות י"ג י"ז). מי תהום בדרך ארץ

פלשתים  על פי אנציקלופדיה עברית כרך ארץ ישראל בנושא אקוויפר החוף עמודים 182-194.

20 . תהילים (מ"ב ז).

21 . שם רש"י ורבי יונתן בן עוזיאל. ואם לא ראיה לדבר אז זכר לקשר שבין הר סיני לסדום:

הנביא יחזקאל מקשה (יחזקאל ט"ז מ"ט):  "הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת-לחם ושלות

השקט היה לה ולבנותיה ויד-עני ואביון לא החזיקה" כלומר  בפסוק אחד או שניים אפשר לסכם

את תולדות נפת סדום, ומדוע משה רבנו כתב 4 פרקים (פרקים : יג,יד,יח,יט) בספר בראשית על נושא סדום? אלא בתור הקדמה למאורעות חשובים המוזכרים בתורה שהיו באזור זה, בייחוד מעמד הר סיני.

22 . בראשית י"ט כ. ואם תאמר ההר לא נקרא הר מצער על שום שהוא ההר של העיר צער הקרובה לסדום, אלא משום שהתורה נקנת בצער כמו שכתוב במסכת אבות: (פרק  שישי הלכה ד, נמצא בסידורי התפילה במנחה לשבת) "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה  ובתורה אתה עמל". יוצא שהר מצער שהוא הר סיני לא חייב להימצא קרוב לסדום!

על זה אני אומר שבתורה בעניין חורבן סדום מוזכרת העיר מצער ששינו את שמה לצער.

נדייק בפסוקים : (בראשית פרק י"ט פסוקים כ עד כ"ג) "הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער, אמלטה נא שמה הלא מצער היא ותחי נפשי...מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה, על כן קרא שם העיר צוער.השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה". ולכן כשקוראים להר :

"הר מצער" ולא "הר צער" או "הר הצער" רומזים שהוא ההר של העיר מצער.

23 . ראב"ע (תהילים מ"ב ז).

24 . ישעיה (ס"ג י"ח).

25 . ישעיה (ס"ג י"ט).

26 . שופטים (ה ה).

27 . רש"י (ויקרא כ"ה א) .

28 . תהלים (ס"ח ט"ז).

29 . אליהו כי טוב, ספר התודעה,1972, בעניין מנהגי חג השבועות,עמוד רפ"א,למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?  שאמרו במדרש: שמונה שמות להר סיני, ואחד מהם –"גבנונים",שהוא לבן וצח כגבינה,לכך אוכלים גבינה(הקדוש רבי שמשון מאוסטריאפולה). הכנַסָת המלח לעניין זו המצאה שלי.

30 . זו בדיחה, כי אם תעיין במקור הקודם, הוא מבוסס על רבי שמשון מאוסטריאפולה,אבל באוסטריאפולה חי אדם הרבה יותר מפורסם: הליצן בעל התעלולים הירשל מאוסטריאפולה, לדוגמה: הוא

אמר בערב שבת בבית כנסת "מי שרוצה להצטרף אלי לסועדת שבת מוזמן לבוא", באו הרבה אנשים,

אז הוא אמר להם :"רציתי רק לדעת מי רוצה לאכול סעודת שבת אצלי". הסיבה השנייה של המנהג מוזכרת גם ( פחות או יותר) בספר התודעה במקור הקודם.

31 .תלמוד בבלי  מסכת שבת (דף פ"ט עמוד א) תוספות דיבור המתחיל מדבר צין.

32 . במדבר (לד ד).

33 . יחזקאל (פרק מ"ז פסוקים י"ח עד י"ט).

35 . זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל,1978.ערך: סנטה קתרינה.

36 . ויקרא (ב י"ג). כל הקטע הוא כדי להתפלמס עם מאמרו של אברהם ישראל שריד,פרשת קורבנות היחיד-המבוא לעבודת ה',הנמצא ב: מעלין בקודש,ביטאון לענייני המקדש וקודשיו,גיליון כ"ב.

37 . תוספתא מנחות (פ"ט הלכה ט"ו) .תלמוד  בבלי , מנחות( כא ע"א). המקורות הללו לקוחים מ: פרופסור זהר עומר, ההיבט הכלכלי של קורבנות הציבור במקדש, מעלין בקודש,ביטאון לענייני המקדש וקודשיו,גיליון כ"ב. מתוך דבריו אפשר לענות תשובה לא מספקת על השאלה למה במלח סדומית ולא במלח עתלית? : כי זה היה המלח שהיה בשימוש אז. הרמב"ם על פי התוספתא עונה שהוא מלח יפה,כלומר לכתחילה מולחים במלח יפה – מלח עתלית  ולא במלח סדומית, עד כאן הרמב"ם. לפי דעתי אם הוא מלח יפה מבחינה אסתטית,הייתי אומר שדווקא המנחה(קורבן בין לאומי )צריך מליחה יפה, אבל שאר קורבנות צריכים לזעזע, ואם יפה כמו במסכת סנהדרין(מ"ה עמוד א) "ואהבת לרעך כמוך" בחור לו מיתה יפה, כלומר הוא יפה לזעזע את המקריב ולגרום לו לחזור בתשובה, אם כך הוא לא מתאים לקרבן מנחה.כנראה הסוגיה במנחות צונזרה, וכמה שורות המסבירות מה זה מלח יפה נמחקו, וכנראה הוא יפה מפני שהוא בא מתוך מרבצי הר סיני.

38 . בילדותי כל מלח  הבישול היה בא מעתלית שעל חוף הים התיכון, עיין באנציקלופדיה העברית ערך עתלית, בימנו הוא בא ממפרץ אילת.

39 . ויקרא (ב י"ג).

40 . בראשית (ל"ב י"ג) .

43 . שמות (ד כ"ז).

44 . פירוש הרמב"ן (שמות ד כ"ז).

45 . יהודה אליצור,יהודה קיל,אטלס דעת מקרא,מוסד הרב קוק,1993, (עמודים  99 ,98 ), כי העיר קרקר נחשפה ע"י ארכיאולוגים , היא נמצאת בערך 100 קילומטר מזרחה משפך נהר הארנון לים המלח, והרי גדעון הכה במדיינים שמרכזם היה בקרקור (שופטים פרק ח פסוק י).

ועוד סיבה : מפרשת בלק(ספר במדבר פרשת בלק) אנו לומדים שהמדיינים גרו בקרבה למואב, כי המלך

בלק המואבי ניסה להחטיא את ישראל בעזרת שילוב של בנות מדיין ומואב (במדבר פרק כ"ה), וגם

קודם כאשר רצה בלק לשכור את בלעם לקלל את עם ישראל הוא שלח משלחת אל בלעם, את זקני מדיין יחד עם זקני מואב ( במדבר פרק כ"ב פסוק ז).בהמשך העניין   באטלס דעת מקרא כתוב שמשערים, שארץ מדין של יתרו ישבה לחוף ים סוף מדרום לעקבה, מה מקור ההשערה המוזרה?!, אולי שיטת

יוסף בן מתתיהו, עיין בהמשך המזמור.

46 . קמב"ץ = קצין מבצעים (התפקיד הצבאי של משה במהלך יציאת מצרים).

47 . שמות (י"ג י"ז).

48 . דברים (א ב). ובילקוט שמעוני שם.

49 . דברים (ל"ג ב).

50 . פירוש הרס"ג - רבנו סעדיה גאון(דברים ל"ג ב).

51 . במדבר (ט"ז א).

52 . עיין בתחילת המזמור: "הלכו העברים מצען המצרית לכיוון מזרח". המקור למיקום ראובן ביחס לשאר השבטים פרשת במדבר(במדבר ב י). יו"ש = יהודה ושומרון.

53 . במדבר(פרק י"א), הסמיכות להר מצער: על פי מה שכתבתי קדש-ברנע קרובה להר מצער,

קל וחומר קברות התַּאוָה בדרך לקדש ברנע, ובפרשת מסעי מסע אחד בין מדבר סיני לקברות התאוה

(במדבר ל"ג ט"ז).

54 . במדבר (י"א ל"א).

55 . מדרש שיר השירים  (על שיר השירים ה ח).

56 . שיר השירים (ה ח).

58 . מסכת פסחים (דף פ"ז  עמוד א דורשים שם את שיר השירים ה י).

59 . האנציקלופדיה העברית ערך "סיוף".

60 . כמשתמע מתחילת מה שכתבתי, שהר סיני נראה כמשולש מלמעלה.

61 . דברים (כ"ט כ"ב).

62 . אני מעריך שהלחות שם פחות או יותר כמו באזור התעשייה סדום בדרום ים המלח, שם נמדדה

הלחות השנתית הממוצעת (יאיר גולדרייך האקלים בישראל הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1998,

עמוד 146 ) .

63 . מלכים א פרק י"ט פסוק ח. הקטע מבוסס על מדרש רבה בעניין דגלי המדבר, לָמָה דגל מחנה יהודה שוכן (במדבר ב ג) קדמה מזרחה – שני כיוונים?  ולא כמו שאר הדגלים צפונה ימה או תימנה, אלא כל העניין של יהודה להאיר את העולם בתורה(מזרחה שמש), מול עובדי העבודה הזרה שיצאו (לדוגמה) משבט דן השוכן צפונה.

64 . מלכים א (פרק י"ט פסוק ו). מייל הוא יחידת מרחק השווה בערך 1200 מטר.

65 . מלכים א (פרק י"ט פסוק ט).

66 . במדבר (ל"ג ל"ו).

67 . ילקוט שמעוני(על דברים א א): וכי מהלך 11 יום מחורב לקברות התאוה ומקברות התאוה לחצרות והרי אינן אלא 3 ימים?  שנאמר (במדבר י ל"ג) "ויסעו מהר ה דרך  שלושת ימים".

פירוש הספורנו (במדבר י ל"ג). דרך שלשת ימים: עד ארץ ישראל,כי אמנם בג' מסעות באו עד נכח קדש

ברנע במדבר פארן שמשם שלחו המרגלים, כמו שבאר משה רבינו באמרו: "ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים"(דברים א כ"ב) והוא מקום חנייתם במדבר פארן שהזכיר כאן באמרו "ואחר נסעו העם מחצרות... וגומר "(במדבר י"ב ט"ז) ששם באו המרגלים בשובם. כאמרו: "וישבו... ויבאו... אל מדבר פארן קדשה"(במדבר פרק י"ג פסוקים כ"ה עד כ"ו) והוא המקום שקראו רתמה. כאמרו: "ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה"(במדבר ל"ג י"ח) ושם הזכיר ג' מסעות ממדבר סיני עד שם והם: קברות התאוה  וחצרות ורתמה. כי ענין תבערה היה בדרך לא בעת חנייתם.

68 . במדבר (פרק ל"ג).

69 . מלכים א (פרק ט פסוקים כ"ו עד כ"ט).

70 . בתנ"ך מוזכר המושג 8 פעמים(לא מוזכר בתורה) ורק מְסֵפֶר ירמיה מובנת משמעותו.

71 . ירמיה (מ"א י"ג).

72 . מלכים א ( פרק ט פסוקים כ"ו עד כ"ט).

73 . דברי הימים ב (פרק ח פסוק י"ז).

74 . דברי הימים ב (פרק כ פסוק לה).

75 . דברי הימים ב (פרק כ פסוק ל"ז).

 76. המושג תעלת תומילאת:על פי ויקיפדיה ערך גושן. תעלה זו נפתחה בזמן אברהם אבינו בערך בשנת  2000 

לפני הספירה, והייתה נסתמת ונפתחת לסירוגין, על פי האנציקלופדיה העברית ערך תעלת סואץ.

ים סוף הוא ימת מנזלה על פי הערות בהמשך המזמור בעניין קושיית הארבה.

77 . במדבר ל"ג. 50 יום הליכה: יצאו בתחילת פסח והגיעו בחג השבועות.

78 . דברים א א.

79 . אברהם שטאל, מילון דביר דו-לשוני  אטימולוגי לערבית מדוברת ולעברית, הוצאת דביר,

 חלק שני, עמוד 613 .

80 . שמות ( ב ג).

81 . נחמיה (י"ב ל"ח).

82 .במדבר(פרק ל"ג פסוקים מ"ח עד מ"ט),נמצא גם ב: דברים (א ה).

83 .הוא נקרא גם יוספוס פלביוס. קדמוניות (ב, יא ; י"ב א) (ב, ט"ו , א).

84 . פירוש הרמב"ן (בראשית מט י).

85 . האנציקלופדיה העברית ערך "יוסף בן מתתיהו".

86 . רש"י למסכת סוטה (דף ה עמוד א) , פירוש יונתן בן עוזיאל לתהילים(מ"ב ז).

87 . קדמוניות (ב, יא ; י"ב א) .

88 . תהילים (ס"ח ט"ז)

89 . האנציקלופדיה העברית ערך "בשן".

90 . תהילים (קי"ד ד), שמות (י"ט י"ח).

91 . שמות ט"ו (פסוקים ט"ז , י"ח). דברים (ד יא).

92. אנציקלופדיה יודאיקה ,1976, (ערך הר סיני).

93. זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל לידיעת ארץ ישראל,1978.ערך: טבריה , צפת. רעש האדמה של שנת    1837 .

94 . שמות ל"ב (פסוקים ז עד ט"ו).

95 .רש"י על במדבר פרשת מטות (ל"א י"ב).

96 .כי לפי המפה הים התיכון נמצא גם מצפון וגם ממזרח לנפת צען. כנראה חציית ים סוף הייתה

בביצות בדרום ימת מנזלה, שהיא חלק מהים התיכון הפורץ לצפון מזרח מצרים בדלתה של הנילוס.

97 .שמות(י י"ט). " ויהפך ה' רוח-ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף, לא נשאר ארבה

אחד בכל גבול מצרים".

98 .שמות(פרק א פסוקים ח עד י)" ויקם מלך חדש על מצרים...ויאמר אל עמו...הנה עם בני ישראל...והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאנו, ונלחם בנו ועלה מן הארץ"

99 .בראשית(מ"ב פסוקים א עד ב)."וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו...רדו שמה"

100. האנציקלופדיה העברית ערך "ארבה".

101. שמות(י י"ד).

101. ויקיפדיה (האנציקלופדיה באינטרנט) שם כתוב שפלישת הארבה האחרונה הייתה בנובמבר 2004

.,אני זוכר מאמצעי התקשורת מכה נוספת בסביבות שנת  1990

102. לפי האנציקלופדיה העברית ערך "צען" צען נמצאת בצפון מזרח מצרים, שדה צען - האזור עם בני ישראל- ניצל על פי ספר שמות (פרק י).

103 . אנציקלופדיה העיברית כרך ארץ ישראל עמוד 217. יאיר גולדרייך האקלים בישראל הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1998 עמודים 124 עד 125 .

104 .שמות(י י"ט).

105 .בתנ"ך כל ספר יואל , האנציקלופדיה עיברית ערך "ארבה".

106 .מה שקיבלנו עד עכשיו שאין קושיה מנתיבי הארבה על מיקום ים סוף,כי הארבה יכול להגיע

ממזרח, אבל ההתקדמות שלו בארץ מצרים הייתה לכיוון צפון,ולכן הוא התרכז בצפון מצרים, ובצפון מצרים אפילו רוח  מכיוון מערב ( מכיוון הים התיכון) הייתה יכולה לתקוע אותו בים סוף הנמצא

בצפון מזרח מצרים.והנה ראיה שרוח קדים היא לפחות לפעמים רוח דרומית: בספר תהילים כתוב(תהילים ע"ח  כ"ו)"יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן,וימטר עליהם כעפר שאר, וכחול ימים עוף כנף", יש כאן

הקבלה בין תימן = דרום לרוח קדים.

 לפי שיטתי בני ישראל חצו את ים סוף באזור הביצות בדרום ימת מנזלה במצרים,וגורם קריעת ים סוף היה צונאמי בים התיכון ולא רוח ,וכמה ראיות יש לי לתיאוריה זו : למה בקריעת ים סוף קודם כל "חיל אחז יושבי פלשת" (שמות ט"ו י"ד) ורק אחר כך "אז נבהלו אלופי אדום" ורק אחר כך "אילי מואב יאחזמו רעד" ורק לבסוף "נמגו כל יושבי כנען" ? כי בקריעת ים סוף היה צונאמי שהשפיע בעיקר על דרום מזרח  הים התיכון - על ארץ פלשתים. למה "מרכבת פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלשיו טבעו בים סוף"(שמות ט"ו ד), למה בפסוק מבדילים בין "ים סוף" ל"ים" סתם ? כי המרכבות המהירות כבר נכנסו עמוק לתוך ימת מנזלה, כשחיל השלישים האיטי יותר עדיין היה באזור הביצות (ים סוף הוא ביצה כמו שהראתי בפואמה, בעניין הקושיה במסעות בני ישראל כשהגיעו לים סוף פעמיים) . למה "מצרים נָסִים לקראתו" (שמות י"ד כ"ז) , הרי תמיד נסים ממשהו ולא אל משהוא, ולמה נסים לקראת ה"ים"  ולא לקראת ים סוף ? בצונאמי יש רעידת אדמה, וברעידת אדמה אף על פי שאדם רוצה לנוס ממשהו הוא בעל כורחו נס אל המשהו, כי כשהקרקע נעה אדם לא שולט על רגליו. ולשאלת המנוסה לקראת הים: כי גל

המים שהטביע אותם בא מאזור הים הפתוח ולא מאזור הביצות. מה זה "קפאו תהומות בלב ים"?

(שמות ט"ו ח) , תהום זה משהוא היוצר מעמקים גדולים(לדוגמה צוק לאורך נחל עמוק), קפאו זה התגבשו, וצונאמי נוצר כאשר שני לוחות קרקע בקרקעית הים לוחצים זה כנגד זה, עד שלוח אחד בבת אחת מתרומם , ואחר כך שוקע .בזמן שהלוח התרומם נוצר תהום בים, וכל מי הים מתנקזים לתוכו כאילו פתחו בכיור את הפקק, ולכן נראה שהים מתרוקן, בהמשך כשהלוח שוקע הוא משפריץ את מים הים

שהתנקזו תחתיו, מה שיוצר את גלי הצונאמי. ולכן כתוב בספר תהילים "ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם

בתהמות כמדבר"( תהילים ק"ו ט) בני ישראל הלכו על האדמה בתהומות (כשמתחת עד לעומק רב היו כלואים מי הים). ומנין לי שלא הרוח יצרה את קריעת ים סוף אלא משהו אחר? זה לפי שיטת הרמב"ן

(שמות י"ד כ"א) "אף על פי שאין הרוח בוקעת הים לגזרים".

107 .במדבר(פרק י פסוק ל"ג עד פרק י"א פסוק א).

 " ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים,וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה,וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה...ויהי העם כמתאננים"

108  במדבר(פרק ל"ג פסוקים ט"ז עד י"ח). "ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה, ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות,ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה" ורש"י (על פסוק י"ח) "ויחנו ברתמה על שם לשון

הרע של המרגלים שנאמר (תהילים ק"כ)"מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה,חצי גבור שנונים עם

גחלי רתמים" והרי חטא המרגלים היה בקדש-ברנע.

109 . (דברים א י"ט) "ונסע מחרב ונלך את כל-המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם

דרך הר האמורי כאשר צוה ה' אלוקינו אתנו ונבא עד קדש-ברנע ".

110 . במדבר( י"ג כ). שלושה מליון כמו שכתוב: (שמות ט ל"ז) "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף", הגברים 600,000 אם מוסיפים את הנשים והטף יוצא שלושה מליון.

111 . יאיר גולדרייך האקלים בישראל הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1998,עמוד  124

112 . (במדבר י ל"ד) "וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה".

113 .בראשית(י"ד י)."ועמק השִדים בארות  בארות חימר,וינוסו מלך סדֹם ועמֹרה ויפלו שמה".

114 .שמות(י"ג כ"א). " וה'  הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר

להם ללכת יומם ולילה,לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם ".

115 . המפה נמצאת בספר: אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, בערך מפות.

קורות חייו של הרונימוס  על פי הערך  היארונימוס באנציקלופדיה העברית.

לפי האנציקלופדיה העברית  שמו המלא  של הרונימוס  היה היארונימוס אוזביוס סופרוניוס.

לפי האנציקלופדיה אריאל  כתב היד של המפה שמור בספרית המוזיאון הבריטי לונדון סימנו

(Add. 10,049)

116 . ויקיפדיה – האנציקלופדיה  באינטרנט בערך הר סיני.

117 .ספר דברים (פרק ד פסוקים ט עד י"ט).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4 תגובות